0

דוד בן-גוריון: שכם המקראית – "עיר יהודית. עברית, ישראלית" [1] / מתיה קם

Posted by admin on 24/11/2019 in כללי, מאמרי דיעה, מאמרי מתיה קם |

הר גריזים (משמאל) והר עיבל (מימין) (התמונה: באדיבות: ויקיפדיה, צילם: יאיר דב)

מה הייתה שכם בתקופת המקרא ומה היה מעמדה? לדברי דוד בן-גוריון, הייתה זו "עיר יהודית. עברית, ישראלית" ומרכז רוחני של העם העברי.[2] את השערתו עיגן בן-גוריון בכתוב – בעצם אזכורה של העיר בתנ"ך "הרבה פעמים"[3] כמו גם בתפקידה כזירת אירועים חשובים ואף מכוננים בתולדות העם: ההתגלות הראשונה לאברהם בארץ הייתה בשכם, ושם גם נתן ה' לאברהם את הבטחת הארץ (בראשית יב 6 – 7). לימים הגיע יעקב לשכם, קנה שם חלקת שדה ובנה מזבח לה' (בראשית לג 18 – 20). בימי יעקב נימולו אנשי שכם (בראשית לד 24), ולפני מותו העניק יעקב את העיר שכם לבנו יוסף (בראשית מח 22).[4]

בתקופה מאוחרת יותר, לקראת הכניסה לארץ, נצטוו בני ישראל לקיים את טקס הברכה והקללה  על שני הרים שהם על-יד שכם. "מדוע נבחרו מכל הרי ארץ-ישראל דווקא שני הרים אלה מצפונה ומדרומה של שכם?" בחירה זו מעוררת קושי ותמיהה, שהרי "הרים אלה אינם קרובים כל-כך למעבר בני ישראל את הירדן בימי יהושע, ויש הרים הרבה יותר קרובים ליריחו ולעי".[5] העובדה ששמה של העיר שכם לא נזכר בציווי זה – לא הטרידה את בן-גוריון, והוא קבע בנחרצות כי אין צורך להזכיר את שכם בעת שמזכירים את הר גריזים והר עֵיבָל "כשם שאפשר לדבר על הר המוריה בלי להזכיר את ירושלים",[6] שהרי הכול יודעים את מיקומם של ההרים האלה.

עוד חיזוק להשערתו מצא בן-גוריון בקביעת העיר שכם כאחת משלוש ערי המקלט בימי יהושע (יהושע כ 7). קביעה זו שימשה לדידו ראיה, ששכם הייתה "עיר נושבת" ולא עיר חֲרֵבָה, ויהושע לא נלחם על כיבושה מן הטעם הפשוט "כי הייתה עיר עברית."[7] זאת ועוד: "כל גדולת חשיבותה של שכם בימי יהושע בולטת בפרק האחרון של ספר יהושע, פרק כד." בפרק זה מתואר "מעמד שכם" – "אחד המאורעות החשובים ביותר – אם לא החשוב ביותר – בתולדות ישראל בארצו: המאורע של בחירת ישראל באלוהיו",[8] כמו שאמר יהושע לעם: "עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת ה' לַעֲבֹד אוֹתוֹ; וַיֹּאמְרוּ – עֵדִים" (יהושע כד 22). שם כרת יהושע ברית עִם העַם, "וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם"' (יהושע כד 25). מעמד הברית בשכם היה "בבחינת מעמד הר סיני שני – שנעשה על-ידי יהושע."[9] ועוד למדים מן הפרק, כי שכם הייתה העיר היחידה שבה "היה מקדש ה' לפני היבנות המקדש בירושלים בידי שלמה" (כמסופר ביהושע כד 26). פרק כד מתאר אפוא "מעמד גדול […] מעמד מקדש שכם. ומזה מתבארת החשיבות 'וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים'. בשום מקום אחר ביהושע אין מתייצבים לפני אלוהים."[10] ובספר שופטים מסופר על גדעון בן יואש, אשר 'השליך' "אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד" כדי להציל את העיר שכם (שופטים ט 17), ואין זה סביר להניח, שגדעון מסר את נפשו למען עיר כנענית.[11] ואף אבימלך, בנו של גדעון, הומלך על ישראל בשכם (שופטים ט 6, 22).

בתקופת הממלכה המאוחדת הייתה כמובן ירושלים העיר המרכזית "והיקרה ביותר לעם", אך לאחר התפלגות הממלכה שוב עלה מעמדה של שכם: לאחר מות שלמה "וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ" (מלכים א, יב 1).

מכאן מסקנתו של בן-גוריון בדבר "חשיבותה הרוחנית של שכם בהיסטוריה העתיקה של עמנו […] בסיפורים על חיי אברהם, על חיי יעקב, במצוות משה, ובהליכת יהושע להרי עֵיבָל וגריזים אחרי ניצחונו הראשון בעי". ומכאן קביעתו: "המאורעות המרכזיים של העם העברי היו בשכם."[12]

הערות שוליים

[1] הדברים מתבססים על שלושה מאמרים שכתב דוד בן-גוריון: קדמות ישראל בארצו, בתוך: עיונים בתנ"ך, הוצאת עם עובד והחברה לחקר המקרא בישראל, תשל"ו – 1976, עמ' 50 – 91; קדמות העברים בכנען, שם, עמ' 104 – 125; קדמות העברים, שם, עמ' 164 – 182. מעמדה של העיר שכם בתקופת המקרא היה אחת הסוגיות במחלוקת בין דוד בן-גוריון ובין פרופ' יחזקאל קויפמן, במסגרת הפולמוס על קדמות העברים בארץ.

[2] דוד בן-גוריון, קדמות העברים בכנען, שם, עמ' 121; קדמות העברים, שם, עמ' 181.

[3] שכם נזכרת בתנ"ך יותר מ-60 פעם, אך אין היא העיר היחידה הנזכרת בתדירות רבה: העיר בית אל, לדוגמה, נזכרת בתנ"ך לא פחות מן העיר שכם. וחברון נזכרת אף היא יותר מ-50 פעם.

[4] בדבריו הסתמך בן-גוריון על משמעות הצירוף "שכם אחד" גם לפי תרגום השבעים וגם לפי פירוש רש"י (דוד בן-גוריון, קדמות ישראל בארצו, שם, עמ' 55, קדמות העברים, שם, 176).

[5] דוד בן-גוריון, קדמות העברים, שם, עמ' 176 – 178. בן-גוריון דחה את מסקנתו של פרופ' קויפמן, כי העיר שכם הייתה "חרבה וריקה בימי יהושע" ולפיכך לא נזכרה לא בתיאור כיבוש הארץ על יד יהושע ולא במצוות התורה על הטקס בהר גריזים ובהר עיבל (דברים יא 29 – 30).

[6] דוד בן-גוריון, קדמות העברים, שם, עמ' 178.

[7] דוד בן-גוריון, קדמות העברים בכנען, שם, עמ' 125.

[8] דוד בן-גוריון, קדמות העברים, שם, עמ' 178.

[9] דוד בן-גוריון, קדמות עם ישראל בארצו, שם, עמ' 57.

[10] דוד בן-גוריון, פרקים כג-כד בספר יהושע, עיונים בתנ"ך, עמ' 163.

[11] דוד בן-גוריון, קדמות העברים בכנען, שם, עמ' 114 – 115; קדמות העברים, שם, עמ' 178, 181.

[12] דוד בן-גוריון, קדמות העברים, שם, עמ' 181;  קדמות העברים בכנען, שם 124 – 125.

(C) כל הזכויות שמורות למתיה קם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Copyright © 2012-2019 seo-tochen סאו-תוכן All rights reserved.
This site is using the Desk Mess Mirrored theme, v2.5, from BuyNowShop.com.