0

דוד בן-גוריון: על אבי האומה העברית [1] / סיכמה וליקטה מתיה קם

Posted by admin on 24/10/2019 in כללי |

דמותו של אברהם, אבי האומה, אבי המאמינים ואוהב האלוהים, הייתה נושא הרצאתו של דוד בן-גוריון בשנת העשור לכנסי התנ"ך.[2] בדבריו הדגיש כי "טבעי הדבר, שבישראל עצמאית מרגיש עצמו יהודי צעיר יותר קרוב – מבחינה יהודית – לתקופת המקרא מאשר לעיירה בגולה", ועמד על המתח שבין המדינה לתפוצות בהקשר לספרי המקרא בכלל, ולקורותיו של אבי האומה בפרט. […]

0

דוד בן-גוריון: על ספר דברים [1] / מתיה קם

Posted by admin on 04/10/2019 in כללי |

פתיחה / סִפְרוּת התורה וסִפְרֵי התורה / ייחודו של ספר דברים / עם  סגולה  – האומנם?  ספר דברים הוא כידוע הספר החמישי והאחרון של ספרי התורה. בו עצמו הוא נקרא בשם "מִשְׁנֵה תורה" (יז 18)[2] […] כי רובו של הספר הוא מעין חזרה על רבים מהסיפורים והחוקים שנאמרו בספרי שמות, ויקרא, במדבר – לפעמים חזרה […]

0

דוד בן-גוריון על ספר יונה / מתיה קם

Posted by admin on 27/09/2019 @ 20:44
in כללי |

 

ספר יונה הוא ההפטרה שנוהגים לקרוא בבית הכנסת בעיצומו של יום הכיפורים, לפני תפילת מנחה.[1]
ספר יונה מציג את רחמי ה' על כל נברא – אדם ובהמה כאחד – ולפיכך משמש ביטוי נאמן לאופיים המיוחד של הימים הנוראים: שלא כמו החגים האחרים, אין הימים הנוראים מוֹעֲדִים לאומיים אלא ימי דין קבועים לאדם ולעולם – לכל בָּאֵי עולם וגם למדינות.[2] יש בהם היבט כלל-אנושי ואוניברסלי לצד היבט פַּרְטִיקוּלָרִי ובין-אישי. ויש בהם התייצבות של הפרט ושל הציבור – כמעשה אנשי נִינְוֵה ויונה במעי הדג – בתפילה ובתשובה, בציפייה לחסד ולרחמים ולמחילה.

וכך כתב דוד בן-גוריון על ספר יונה ועל צלם אלוהים שבאדם, בכל אדם:
ספר שלם בתנ"ך, יונה, מוקדש לרעיון, שרחמי ה' נתונים במידה שווה לכל העמים, לעמים האליליים כמו לעם ישראל. כאשר הנביא מתרעם על אלוהיו, למה חנן [את] [3] העיר נִינְוֵה, אמר לו אלוהים:
"אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ, שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד.וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם,אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה?!" (יונה ד 10 – 11)
[…]
אדיקות העם היהודי בעליונות הרוח הייתה קשורה באמונתו ביקר האדם. האדם […] נברא בצלם אלוהים. לא ייתכן ביטוי יותר עמוק, נעלה ונוקב לגדלותו, לערכו וליקרו של האדם מביטוי זה. מושג האלוהים ביהדות מסמל תכלית הטוב, היופי, הצדק והאמת. וחיי אדם בעיני העם היהודי היו יקרים וקדושים. בני אדם שנבראו בצלם אלוהים הם שווי-זכויות […] הצֶלֶם מחייב. ואין פלא שחכמי עם זה העמידו [את] התורה על כלל אחד גדול: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". אהבה לָרֵעַ אינה חלה על האזרח היהודי בלבד: "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא יט 34). כבר בתקופה קדומה שלטה ביהדות תפיסה אוניברסלית, כל-אנושית, והדי תפיסה זו מגיעים אלינו מתפילת שלמה המלך בחנוכת בית המקדש. לאחר שהמלך התפלל על עמו, הוסיף תפילה כל-אנושית: "וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ… וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה. אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי" (מלכים א, ח 41 – 43)".

התמונה: באדיבות ויקיפדיה

 

הערות שוליים:

* דוד בן-גוריון, ייחוד וייעוד, בתוך: נצח ישראל, הוצאת עיינות, תשכ"ד – 1964, עמ' 27 – 28. "מתוך הרצאה על חינוך הצבא והעם לפני הפיקוד הגבוה של צבא-הגנה-לישראל", שנות ה-50 של המאה העשרים (כנראה).

  1. מִנְחָה = שי, מתנה – וכן: קרבן מן הצומח שנהגו להקריב בבית המקדש. תפילת מִנְחָה נקראת על שם מנחת התמיד, שנהגו להקריב בבית המקדש כל יום בין הערביים. תפילת מנחה נקבעה לאמצע היום, לפרק הזמן הנקרא "בין הערביים", שבו השמש מתחילה לנטות כלפי מערב.
  2. וכך נאמר בתפילת "וּנְתַנֶה תוֹקֶף" שנוהגים לומר בבית הכנסת בימים הנוראים: "וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת. וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת. וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא. וְחוֹתַם יַד כָּל אָדָם בּוֹ […] וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ […] בְּראשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן. וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן. כַּמָּה יַעַבְרוּן. וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן. מִי יִחְיֶה. וּמִי יָמוּת. מִי בְקִצּוֹ. וּמִי לֹא בְקִצּוֹ. מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ. מִי בַחֶרֶב. וּמִי בַחַיָּה. מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא. מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה […]". ובתפילת מוסף של ראש השנה נאמר: "וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר אֵיזוֹ לַחֶרֶב, וְאֵיזוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵיזוֹ לָרָעָב, וְאֵיזוֹ לַשּׂבַע, וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת […]".
  3. דוד בן-גוריון המעיט מאוד להשתמש במילית "את", מכיוון שלדעתו "היא לפעמים הכרחית, ולרוב – מיותרת" (מכתב תשובה לעמוס פריש, תלמיד בן 14, בתוך: זהבה אוסטפלד, עריכה, הזקן והעם – מבחר אגרות אישיות של דוד בן-גוריון, ההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשמ"ח – 1988, עמ' 231).

 

0

דוד בן-גוריון: עם סגולה ייעוד וגאולה / מתיה קם

Posted by admin on 26/09/2019 in כללי |

"שני מוטיבים מרכזיים שהם אחד עוברים כחוט השני בכל ההיסטוריה ובכל הספרות שלנו: מוטיב הגאולה ומוטיב עם־סגולה, תקוות עתיד לאומית וייעוד אנושי אוניברסאלי", קבע דוד בן־גוריון. לחזון הגאולה היה תמיד "תוכן־מִשְנֶה" וייעוד כפול: "להיות שוב עם חורין במולדת היעודה ולהיות באותו זמן עם סגולה, המייסד עיר הצדק ובונה ציון במשפט". שני מוטיבים אלו "כשהם צמודים […]

0

מצרים לא סלחה, הטייס שערק, הוצא להורג בקהיר

Posted by admin on 27/06/2017 in כללי |

מחמוד עבאס חילמי, היה טייס בחיל האוויר המצרי שערק לישראל ב- 19 בינואר 1964. סיפורו של חילמי הופיע בידיעות בעיתוני התקופה השונים, והתפרס על פני השנים 1966-1964. את חלקן אנו מביאים להלן. באתר חיל האוויר, מסופר על עריקתו של חילמי, אך בטעות מסופר שם כי הוא נרצח בארגנטינה. מחמוד עבאס חילמי בוויקיפדיה העברית.       […]

0

פיחות מטבע, מול אבטחת יכולת פירעון האשראי הממשלתי.

Posted by admin on 11/06/2017 in כללי |

בשנות החמישים המוקדמות לקיומה של המדינה, התעוררו בעיות כלכליות רציניות. במצב של "שמיכה קצרה מידי", בוודאי שהיה צורך לקבל החלטה, את מה להפקיר לקור, את הרגליים או את הראש. ביצוע פיחות מטבע, בקנה מידה גדול, היה עלול להעמיד בסכנה את יכולת ההתמודדות של משרד האוצר עם האשראי הממשלתי. והנה, בשנת 1954 בוצע פיחות בשיעור של […]

14

"לבלות עם יעלים", מאלבומיו של שמואל אבנרי

Posted by admin on 01/06/2017 in כללי |

עם אהוביי היעלים יש לי קשר חם של עשרות שנים, ובתוך כך למדתי היכן ומתי ניתן לבלות אִתם בנעימים. כאן ריכזתי תמונות אחדות שצילמתי כמה מהם במורד ההר הפונה מבית ספר שדה מצוקי דרגות אל שפת ים המלח.   "הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים", אומר משורר תהילים, וכאן נראים שניים מנכבדי העדה שהימני שבהם שְבוּר קרן בעקבות […]

17

"מבועי מים במדבר", מאלבומיו של שמואל אבנרי

Posted by admin on 01/06/2017 in כללי |

עינות המים שבמדבר יהודה והנחלים החותרים בין צוקיו הם מהנופים משובבי הנפש שאליהם אני חוזר שוב ושוב, כדי למצוא נחמה ולהתמלא באנרגיה מחודשת. כאן מוצגים מבחר מראות שלכדתי במצלמתי מנחל בוקק שבדרום ועד נחל קלט שבצפון, וביניהם נחל ערוגות, מעיין עין גדי ועינות צוקים. אחת משרשרת הברֵכות החבויות המזומנות למשוטטים בנחל בוקק זרימה שוצפת המתפתלת […]

13

"מראות מארץ הבולענים", מאלבומיו של שמואל אבנרי

Posted by admin on 30/05/2017 in כללי |

התפתלות בין שרשרת הבולענים שלחוף ים המלח (בלי לשקוע בהם ולהיעלם לנצח) דומה להליכה על גלידי קרח כשמתחת רובצת תהום. אך הפיצוי רב על הסיכון: נוף מהפנט אפוף סוד, רב צבעים וגוונים, הלובש צורה ופושט צורה ולכן נראה תמיד כחדש – כפי שמעידות התמונות המוצגות כאן, אשר אותן צילמתי בקטע החוף שבין נחל דוד לנחל […]

0

אביבה גלעדי – מדענית גרעין

Posted by admin on 17/03/2017 in כללי |

בשנות ה- 60 של המאה שעברה, חייתה בתוכנו מדענית הגרעין אביבה גלעדי. על פי פרסומים בעיתון, היא הייתה האישה היחידה באותם ימים שהחזיקה ברישיון להפעיל כור גרעיני. גלעדי לימדה בטכניון והכשירה מהנדסי גרעין שפעלו בארץ, ובארצות הברית. להלן: קטעי עיתונות שפורסמו אודות אביבה גלעדי. מעריב 22 בנובמבר 1963     מעריב, 26 בינואר 1965 הצופה, […]

Copyright © 2012-2019 seo-tochen סאו-תוכן All rights reserved.
This site is using the Desk Mess Mirrored theme, v2.5, from BuyNowShop.com.