פיחות מטבע, מול אבטחת יכולת פירעון האשראי הממשלתי.

בשנות החמישים המוקדמות לקיומה של המדינה, התעוררו בעיות כלכליות רציניות. במצב של "שמיכה קצרה מידי", בוודאי שהיה צורך לקבל החלטה, את מה להפקיר לקור, את הרגליים או את הראש.

ביצוע פיחות מטבע, בקנה מידה גדול, היה עלול להעמיד בסכנה את יכולת ההתמודדות של משרד האוצר עם האשראי הממשלתי.

והנה, בשנת 1954 בוצע פיחות בשיעור של 500%. משמעות הדבר כי על כל לירה שניטלה כהלוואה, על בעל החוב להחזיר 5 לירות. ללא צעדים נילווים, יכולת פירעון האשראי הייתה כמעט בלתי אפשרית.

להלן: כתבה ב"הַבֹּקֶר" עיתונם של הציונים הכלליים, הדנה בפיחות, בקשיים שנוצרו בעקבותיו, ובפתרונות.

אשמח אם יימצא מי שיוכל לפענח את שם כותב הכתבה. האופציות שאני חשבתי עליהן הן "ברוך קרוא", או "ברוך ויינשטיין".

"לבלות עם יעלים", מאלבומיו של שמואל אבנרי

עם אהוביי היעלים יש לי קשר חם של עשרות שנים, ובתוך כך למדתי היכן ומתי ניתן לבלות אִתם בנעימים. כאן ריכזתי תמונות אחדות שצילמתי כמה מהם במורד ההר הפונה מבית ספר שדה מצוקי דרגות אל שפת ים המלח.

 

"הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים", אומר משורר תהילים, וכאן נראים שניים מנכבדי העדה שהימני שבהם שְבוּר קרן בעקבות קְרָב שניהל עם חברו על ליבה של יעלת חן

 

יעלת חן על קצה צוק, כשמולהּ ים המלח ומעֵבר לו הרי מואב

 

נציגים מעדר היעלים מקדמים את פניי בברכת שלום, ותוהים מה הבאתי להם הפעם לנשנש

 

יעלה חברותית שהתירה לי ללטף את אפהּ בתמורה לקרֶקרים פיקנטיים שליחכה מכף ידי

 

עם אדמו"ר היעלים הזה שליט"א ניסיתי לנהל שיג ושיח בפרשת השבוע, והוא השיב לי בנענוע זקן, בהִמהום ובהִנהון ראש

 

לחיזוריי אחר יעלים היה עֵד ידידי חומי פורת, אשר הנציח אותי מפַתֶה יעל כשמצלמה בידי

"מבועי מים במדבר", מאלבומיו של שמואל אבנרי

עינות המים שבמדבר יהודה והנחלים החותרים בין צוקיו הם מהנופים משובבי הנפש שאליהם אני חוזר שוב ושוב, כדי למצוא נחמה ולהתמלא באנרגיה מחודשת. כאן מוצגים מבחר מראות שלכדתי במצלמתי מנחל בוקק שבדרום ועד נחל קלט שבצפון, וביניהם נחל ערוגות, מעיין עין גדי ועינות צוקים.

אחת משרשרת הברֵכות החבויות המזומנות למשוטטים בנחל בוקק

זרימה שוצפת המתפתלת בין סלעי נחל בוקק

ברֵכה במעיין עין גדי חוֹסה תחת עץ בתנומת צהריים

מדרגת סלע וברֵכה בקניון נחל ערוגות, בין המפל הנסתר למפל העליון. הדמות הזעירה – ידידי פרופ' עזר גת.

גן עדן ושלוות עולם בברכֵה המכושפת של עינות צוקים (עין פשחא)

אני כסֶגֶן צעיר (משמאל) עם ידידי אורי הורביץ (מימין) חוצים עד צוואר את מימיו העמוקים של נחל קלט בקטע שממזרח לעין פואר

"מראות מארץ הבולענים", מאלבומיו של שמואל אבנרי

התפתלות בין שרשרת הבולענים שלחוף ים המלח (בלי לשקוע בהם ולהיעלם לנצח) דומה להליכה על גלידי קרח כשמתחת רובצת תהום. אך הפיצוי רב על הסיכון: נוף מהפנט אפוף סוד, רב צבעים וגוונים, הלובש צורה ופושט צורה ולכן נראה תמיד כחדש – כפי שמעידות התמונות המוצגות כאן, אשר אותן צילמתי בקטע החוף שבין נחל דוד לנחל דרגות.

פלג מים ירקרק בשולי גבעות מסתוריות

גווני גוונים ותצורות מלח שרק הטבע יודע לצייר

הלבן, הצהוב והשחור. אֵימָה מדורגת של תהום

מרמלדה וחטיפי מלח לקינוח

שפיעה מבעבעת של מים חיים לשפת ים המוות

אני בתחתיתו של בולען רחמן, שבטוּבוֹ הניח לי לצאת מלוֹעוֹ בשלום. צולם בידי ידידי בני ציפר בסיור שלנו ממנזר דיר־חג'לה ועד הר סדום, שבעקבותיו הוא כתב שלושה פוסטים תחת הכותרת "להיות נזיר במדבר יהודה" (2006).

אביבה גלעדי – מדענית גרעין

בשנות ה- 60 של המאה שעברה, חייתה בתוכנו מדענית הגרעין אביבה גלעדי. על פי פרסומים בעיתון, היא הייתה האישה היחידה באותם ימים שהחזיקה ברישיון להפעיל כור גרעיני. גלעדי לימדה בטכניון והכשירה מהנדסי גרעין שפעלו בארץ, ובארצות הברית.

להלן:

קטעי עיתונות שפורסמו אודות אביבה גלעדי.

מעריב 22 בנובמבר 1963

 

 

מעריב, 26 בינואר 1965

הצופה, 16 בספטמבר 1959

גלגולו של ספר תורה… מאת: מתיה קם (לנגרמן)

לאחר פטירתו הפתאומית של אבינו, משולם לנגרמן  (תשל"ג – 1973) –  החליטה אמנו, חנה, לתרום ספר תורה לזכרו לסניף בני עקיבא ברעננה,  שאותו הקים (תש"ה – 1945) וטיפח ואהב. זה היה ככל הנראה זמן קצר לאחר מותו, והיא לא שיתפה אף אחד מאתנו – לא בהחלטה ולא בביצוע. להשערתנו, היא נעזרה במכר שעבד עם אבי במעון "שקמה", וסייע בידה בתהליך המורכב של איתור ספר תורה, בדיקתו ורכישתו. מאחר שבמהלך שנות אלמנותהּ הארוכות נעזרה אמנו בארבעת ילדיה בכל דבר, גדול כקטן – הופתענו בדיעבד מן היוזמה והביצוע הבלעדיים בעניין זה. שיערנו שהיה חשוב לה לעשות זאת על דעת עצמה ובעצמה, כמחווה אישית לבעל נעוריה. היא גם הזמינה מעיל קטיפה מהודר רקום בחוטי זהב, ועליו הקדשה: "תרומת גב' חנה לנגרמן לזכר בעלה, ר' משולם זישא ז"ל, שהיה ממקימי סניף בנ"ע ברעננה". (רק לשם הדיוק ההיסטורי – לסניף היה מקים ומייסד אחד, אבא שלנו…). הקדשה זו היא שגאלה בסופו של דבר את ספר התורה מן הנשייה וממקום גלותו, וסייעה להשיבו למשכנו ברעננה.

המעיל המקורי שנתפר לספר התורה ע"י אמנו

לפני שנים רבות ולאחר מעשה, אמרה לי אמנו כבדרך אגב שהיא קנתה ותרמה ספר תורה לסניף בני עקיבא, מבלי להרחיב בפרטים או להסביר. בני דודנו, אחייניו של משולם, המתגוררים ברעננה,  לא ידעו על כך, ואף לא ראו את ספר התורה בתקופת חניכותם בסניף בני עקיבא. השנים נקפו, וגם ממני נשתכח הדבר – עד לחודש אייר תשע"ו (מאי 2016), שבו הודיעו לי בני דודי מרעננה, כי באחד הסניפים ברמת-גן אותר ספר התורה:

אלימלך לוין, האחראי על הנכסים בהנהלה הארצית של בני עקיבא, עסק בהכנת רשימת מצאי של כל ספרי התורה בסניפי בני עקיבא, וכך הגיע לסניף רמת עמידר שברמת גן – ונדהם: בארון הקודש שפתח התגלה ספר התורה עם המעיל וההקדשה לאבינו. ולמרבה המזל – הוא ידע בדיוק במה ובמי מדובר: בהיותו  קרוב משפחה של בני דודנו שברעננה, השם לנגרמן לא היה זר לו, בלשון המעטה. לוין לקח אפוא את הספר לביתו  והודיע לבני המשפחה ברעננה. והם – שלא ידעו כלל על קיומו של הספר – פנו אלי לברר ולעדכן.

"כַּאֲשֶׁ֨ר אֵֽינְךָ֤ יוֹדֵ֙עַ֙ מַה דֶּ֣רֶךְ הָר֔וּחַ … כָּ֗כָה לֹ֤א תֵדַע֙ אֶת מַעֲשֵׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂ֖ה אֶת הַכֹּֽל", כתב קהלת בן דוד, החכם מכל אדם. מתי ובאיזו דרך התגלגל ספר התורה לסניף ברמת עמידר  – אין לדעת.  זה קרה ללא ידיעת המשפחה וללא רשותה, מן הסתם לפני שנים רבות. במשך כל אותן שנים – ולמרות כתובת ההקדשה – לא הוחזר הספר לבעליו, אך משהתגלה – הוחלט להשיבו לאלתר. הספר עבר הגהה ותיקון בידי סופר סת"ם, והותקן לו מעיל חדש. רקמתו החדשה והמוזהבת כוללת את ההקדשה המקורית  – לצד שמותיהם של בני משפחת לנגרמן שנפטרו מאז מותו של משולם, שלזכרו ולכבודו רכשה אלמנתו את ספר התורה אי אז בשנות ה- 70 של המאה הקודמת.

שמחת הכנסת ספר תורה

תאונת מטוס בארצות הברית

ביום שישי 25 בנובמבר 1977, התרסק מטוס ובו 4 ישראלים, בטקסס שבדאלאס. ישראלית אחת נהרגה בהתרסקות ושלושת האחרים נפצעו.

טייס המטוס המהנדס הישראלי יוחנן לבנון, ששהה עם האחרים בארה"ב, במסגרת פרויקט מסווג של חיל האוויר, וחברת אי-סיסטם.

להלן דיווחיו של עיתון דבר על האירוע.

 

"אלסינט" – שחקן מוביל בשוק ההדמיה הרפואית

ברבעון הראשון של שנת 1983, בישרה חברת אלסינט על פיתוחו של מכשיר לאבחנה רפואית המבוסס, על תהודה מגנטית גרעינית.

אבי המכשיר, וראש הפרוייקט, היה מהנדס האלקטרוניקה יוחנן לבנון.

להלן: כתבתו של ארנון מגן, מעיתון דבר מתאריך 11/3/1983.

מושב עבדון בעיתונות

לקט ידיעות וכתבות על מושב עבדון, מתוך העיתונות הישראלית.

תאונת עבודה

בשנים הראשונות להקמת המושב, יצאו התושבים, לצורך פרנסתם, לעבודות חוץ במע"צ. ב- 8 למאי 1953, נפצעו 5 פועלים מרסיסי אבנים בעת שעבדו בפיצוץ סלעים, לסלילת דרכים ע"י מע"ץ.

עצמאות משקית

בשנת 1957, תושבי עבדון ביחד עם חברי ה"התיישבות החדשה" בגליל המערבי, דורשים בכנס מטעם המחלקה להתיישבות של מפא"י, להפסיק את תלותם בעבודות דחק.

מתחברים לרשת החשמל הארצית

ברבעון הראשון של שנת 1960, חובר המושב, ביחד עם כמה יישובים בצפון, לרשת החשמל הארצית.

פיתוח

בינואר 1964, הסוכנות היהודית אישרה לחברי המושב, תוספת של פרדס ולולי עופות.

הפגנות

בדצמבר 1963 הביעו חברי מושב עבדון את תרעומתם על כך שמיום הקמת המושב, בשנת 1952 ועד לאותם ימים, לא נסלל כביש גישה, התחבורה הציבורית אינה בתדירות מספקת, ובשעות שאינן נוחות לבני המושב.

התושבים הפגינו וחסמו בחביות ובאבנים את כביש מצובה-כברי.  בהתכתשויות עם השוטרים, נפצעו 8, 4 מהם קשה, בפצועים 4 שוטרים.

שטפונות

חורף 1969, היה חורף גשום במיוחד, וכלל את אירועי השטפונות הבולטים ביותר במדינת ישראל מאז הקמתה ועד היום (2016). ב- 19 בינואר, החלו גאויות שיא בירדן הצפוני, ונחלי הצפון. בגליל המערבי נגרמו נזקים לרכוש, בסכומים גבוהים ביותר, וגשר מעל נחל אכזיב, בכביש הכניסה למושב עבדון התמוטט. המושב נותק לתקופה של כמעט עשרה ימים, וצה"ל נחלץ לסייע בהגשת עזרה.

 

כתבתו של יונתן גפן

קשיים כלכליים, ונטישה

במקביל לאסונות הטבע, עוברים גם ימים קשים על עבדון מבחינה כלכלית. ההכנסה החודשית של מתיישב במקום היא כ- 250 לירות לחודש בלבד, ובסכום זה עליו לפרנס משפחה בת 7 נפשות. במושב נותרו כ-50 משפחות.

רצח

בשנת 1971 פקד אסון כבד, אשר הכה בתדהמה ובאבל את כל חברי המושב. זוג מחברי המושב עזיזאללה וזיעאד יקוטי, נרצחו על ידי אחיו של הבעל רחמוטאללה יקוטי.

 

ביאליק באספקלריה צילומית – מאת שמואל אבנרי

ביאליק באספקלריה צילומית – מאת שמואל אבנרי

מתוך: בקורת ופרשנות/כתב-עת בין-תחומי לחקר ספרות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן, חוברת 36-35 חורף תשס"ב, ביאליק ועגנון, עורכת הקובץ רלה קושלבסקי